מדוע אנחנו קיימים

טנזניה היא מדינה מהממת המלאה בפלאי טבע, ובה 65 מיליון תושבים. כמו כן, היא גם מדינה שאוכלוסייתה סובלת מעוני קיצוני, ממגפת HIV/איידס מתמשכת ומהיעדר הזדמנויות שיאפשרו לתושביה לקדם ולשפר את חייהם.

יתומים רבים סובלים מהזנחה ומאפליה. הם גם בסיכון הרבה יותר גבוה להיעדרות מבית הספר.
HIV/איידס אינה הגורם היחיד לסיכון בקרב ילדים בטנזניה. יש גם סביבות מתעללות, ילדים שחיים עם הורים או אפוטרופוסים חולים, או שהם בעצמם נשאי HIV/ איידס, נכים, ילדים שחיים בבתים המנוהלים על ידי ילדים אחרים או קשישים, וילדים שמשפחותיהם סובלות מעוני מוחלט.

בגלל כל המצבים האלה, ילדים נמצאים בסיכון להתעללות ולניצול, למחלות, לנשירה מבית הספר, למצוקה רגשית ולטראומה.
לממשלה יש משאבים מוגבלים, והיא אינה מצליחה לספק לילדים האלה את העזרה שהם זקוקים לה.

,עמותת "הלב אפריקה" מאתרת ילדים יתומים ונטושים, תת קבוצה מוחלשת של קהילה מוחלשת במדינה מתפתחת
.עם הזדמנויות עתידיות מעטות ובלי גישה להשכלה ולסיוע התפתחותי הולם מפאת מצבם הכלכלי והתנאים בסביבתם הפיזית
,העמותה מסייעת להשתלבותם במסגרת חינוכית הולמת ארוכת טווח, ועוזרת גם לילדים בבתי יתומים
.הסובלים מטראומה לא מטופלת, או לכאלה שעברו ניצול ואינם יכולים לדאוג לעצמם
.תהליך קבלת הילדים הוא מקיף ומקנה הזדמנויות לילדים שנשארו לבדם מגיל צעיר, או שקהילתם אינה יכולה לממן את צורכיהם הבסיסיים ביותר

נגן וידאו אודות WHAT WE DO 4

עריכת וידאו: שחק ברוצ׳וק

משפחת "הלב אפריקה" מחויבת לעבודה עם קהילות מקומיות במטרה להניע שינוי ולתת ליתומים ולילדים בסיכון הזדמנות ללמוד ולצמוח.

עם העזרה שלך, נוכל לאפשר זאת!

דייוויד נולד בכפר קטן בשם צ'מקה להורים צעירים מאוד.
כשהיה בן שבוע חלה דייוויד בקדחת צהובה. לאחר שקיבל טיפול איטי ובלתי הולם בבית החולים המקומי, הוא נשאר עם שיתוק חמור שעיכב את התפתחותו והשאיר אותו תלוי לחלוטין באחרים.
אמו של דייוויד, שלא הייתה מסוגלת להתמודד עם נכותו של בנה, נטשה אותו אצל סבו .
באחד מביקורינו בכפרים המרוחקים, עצרנו בכפר של דייוויד כדי לחלק צעצועים ומצרכים כמו בגדים, נעליים ופריטים חיוניים אחרים לילדים בסיכון.
דייוויד הוא ילד חכם ונחוש להפליא. הוא רצה להיות כמו כל הילדים האחרים שהתאספו סביבנו.

הוא זחל לעברנו על החול החם ויצר קשר עין עם חיוך גדול וביישני על פניו, וניסה לומר משהו.
אחרי שדיברנו עם "באבו" (סבא בסוואהלית) ושמענו את הסיפור שלו, הבנו שדיוויד ננטש ורוב שעות היום נשאר בכפר לבד ואינו הולך לבה"ס כמו שאר הילדים כיון שאין באפשרותה של המשפחה לשלם את תשלומי בה"ס , כמו כן מעולם לא עבר טיפולים שיקדמו את התפתחותו או יעזרו לו להיות עצמאי ואינו יכול להתנייד ממקום למקום כי אין לו כיסא גלגלים או הליכון.

הסיפור
של דייוויד

הסיפור
של דייוויד

הוא היה בתלות מוחלטת, במצב של סיכון, בתקופה שבה הוא אמור ללמוד ללכת,
לדבר וללמוד בבה"ס כמו כל הילדים, הוא נותר לבדו בחצר בכפר .
משפחתו התקשתה לטפל בו ולא יכלה להרשות לעצמה את הטיפולים המיוחדים שהוא היה זקוק להם,
ושיכולים לקדם את מצבו הפיזי והנפשי.
זכרנו את דייוויד והחלטנו לעזור לו. תורמי "הלב אפריקה" התייצבו לממן את צרכיו, כולל שכר הלימוד והטיפולים הרפואיים.

כיום דייוויד לומד בבית ספר פרטי טוב, בכיתה רגילה ומוביל בכל הבחינות את שאר חבריו לכיתה! הוא רכש חברים רבים ומקבל טיפולי פיזיותרפיה עם מומחים פעם בחודשיים.
"הלב אפריקה" סיפקה לדייוויד כיסא גלגלים והליכון שיעזרו לו להתנייד. ההתקדמות שלו מדהימה!
הוא יכול ללכת, ומדבר טוב יותר, אוכל כמעט בזכות עצמו ואפילו למד לכתוב את האלפבית.
אבל הכי חשוב – הוא מרגיש כמו כל הילדים האחרים, עצמאי וכל כך שמח!

תודה לתורמים של דייוויד! לא היינו יכולים לעשות את זה בלעדיכם!
הודות לאנשים טובים שסירבו להעלים עין, חייו השתנו מן הקצה אל הקצה.

התאומים מתיו ופסקל נולדו בכפר הקטן רוֹמְבּוֹ בצפון טנזניה. הם התייתמו מהוריהם בגיל צעיר מאוד.
פסקל היה חכם, חזק ובריא. מת'יו התפתח לאט יותר מאחיו, וסבל מבעיות בריאותיות רבות.
לפסקל ומת'יו גם שלושה אחים גדולים.

אחרי שהוריהם מתו, עובדת סוציאלית וכמה שכנים ניסו למצוא להם בתים חדשים. הם מצאו בית יתומים קטן במוֹשי שהסכים לקבל את כל האחים פרט למת'יו, שדרש מאמץ ומשאבים רבים יותר כדי להיעשות עצמאי,
בגלל הצרכים הרפואיים וההתפתחותיים שלו – משאבים שלא היו לבית היתומים.
כשאיילת באה לראשונה להתנדב בבית היתומים, בימים הראשונים של "הלב אפריקה", איש לא דיבר על מת'יו, או הזכיר שלפסקל יש תאום זהה שהושאר בכפר המרוחק בגלל התפתחותו האיטית ומטופל הרחק מאחיו על ידי שכנה מהכפר.
יום אחד הצטרפה איילת לסיור בכפר של האחים יחד עם עובדת סוציאלית ובעלת בית היתומים,
שם שמעה בפעם הראשונה על מת'יו.
איילת הייתה המומה – היא לא האמינה שהילד הקטן הזה (בן 3.5) לא רק איבד את הוריו,
אלא גם הופרד מאחיו ומהתאום הזהה שלו!

הסיפור של
מתיו ופסקל

הסיפור של
מתיו ופסקל

היא הייתה נחושה למצוא את מת'יו ולאחד אותו מחדש עם משפחתו.
וכשהן הגיעו לכפר הן מצאו את מת'יו מתרוצץ יחף ביער הסמוך.
הוא נראה בדיוק כמו פסקל, אבל חצי מגובהו, ולא היה מסוגל לדבר כלל, מלבד הברות לא ברורות.

לאיילת היה כדור צבעוני קטן. היא הושיטה את ידה והגישה למת'יו את הכדור.
הוא שמח כל כך וחייך אליה מאוזן לאוזן.
איילת הסכימה עם ביבי (בעלת בית היתומים) והעובדת הסוציאלית שמת'יו צריך לבוא לגור בבית היתומים עם אחיו, והוסכם שכל התשלומים עבור מסגרת חינוכית בשבילו וטיפולים הרפואיים אליהם יזדקק  ימומנו על ידי "הלב אפריקה".
כשמת'יו הגיע לבית היתומים, ההתרגשות הייתה עצומה! כל האחים בכו משמחה  ולא נשארה מסביב עין אחת יבשה,  כולם ישבו יחד מחובקים, מביטים אחד בשני, מחזיקים ידיים ואומרים "אסאנטה סאנה" (תודה בסוואהלית).

כיום, מת'יו ופסקל לומדים יחד בבית ספר פרטי מצוין , ואי אפשר להפריד ביניהם, מת'יו התקדם והדביק את קצב ההתפתחות של אחיו התאום ושל הילדים בגילו.
השכלתם וביטוח הבריאות שלהם מכוסים על ידי קבוצה מדהימה של נשים ישראליות באוסטרליה.
אסאנטה סאנה, נשים יקרות
אתן קרן האור של הילדים הנפלאים האלה!
בזכותכם מת'יו ופסקל זוכים להזדמנות שווה ולעתיד אחר לגמרי מזה אליו נולדו .